פרוייקט "בעיניים אחרות" – דברי סיום

נטע רומח
קודם כל ברצוני להגיד לכם תודה ענקית. עוד משנה שעברה רציתי להגיע לפרוייקט "בעיניים אחרות". ומי היה מאמין שהודעה אחת תעשה זאת.
כשניכנסתי לפרוייקט באמצע השנה ופגשתי את הקבוצה, קצת חששתי מכיוון שאני חדשה ואולי טעיתי בגדול.
קיבלו אותי כל כך יפה ובחום ואהבה.
כשהגענו למחנה בניו יורק הרגשתי איך כולנו הופכים לאט לאט למעיין משפחה מגובשת וגדולה.
החוויה המדהימה הזאת שעברתי עם הקבוצה והמדריכים העצימה לי את האישיות ונתנה לי ללמוד דברים חדשים ומעניינים בנוגע לכל אחד מאיתנו ואזכור זאת לתמיד.
אני מקווה שיום יבוא והיהודים והערבים יוכלו לחיות ביחד, בשותפות ודו קיום ואולי מי יודע קבוצה ששמה "שלם" ( שם שהקבוצה בחרה לה ) תוכל לעשות זאת וביחד להביא את השלום.
  
אחמד מחאג'נה ( חמדה )
ערב טוב ומבורך לכולם,
הנהלה, הורים, אורחים, מדריכים ואחרונים חביבים, יקיריי וחבריי,

גבעת חביבה מוסד חינוכי יקר מאד, המשלב יום יום שעה שעה, ערכים חברתיים וקהילתיים, שאיפה ליחידנות , מיומנות ואמנות וקבלת האחר, ובעיקר צוות חינוכי מרשים ביופיו ובאישיותו המדהימה.
בתום מסע מרתק של שנה, ראוי שאומר כי את שהבטחתם לנו – קיימתם.
הבטחתם לנו בית חם ואוהב שיהווה עבורנו אוזן קשבת, יחס אישי ודלת פתוחה, בית שיהיה כמו " שבת אחים גם יחד". כל מדריך ועובד היו משענת וכח עזר. בית שידע לסייע לנו גם ברגעי משבר וצער. בית שרומם

בנו כח של עבודה ועשייה, בית ששמר על גבולות וכבוד הדדי, זה הבית של גבעת חביבה.
זה הזמן להודות לכם הנהלה, מורים ומדריכים על תרומתכם ,השקעתכם ומסירותכם בתכנית עבודה קשה המתבקשת מעצם היותכם מחנכי ומדריכי דור השלום של המחר.
מדריכינו היקרים והאהובים וחבריי החדשים, תודה רבה וחמה על מסירותכם לעבודתכם שהיתה עבודת קודש. לימדתם אותנו להשתמש בערכים, בתבונה, באמונה ואהבה שקיבלנו, כדי לבנות לעצמהו ולסובבים אותנו חיים עשירים בתוכן ויצירה. גרמתם לנו להאמין שביכולתנו לפעול, לשנות דברים ולתרום לחברה, להרחיב אופקים מעבר "לאני" ולהיות רגישים לזולת, כי רק כך נדע את הסיפוק והאושר האמיתיים.
המדריכים דאגו, שקדו והשקיעו לאורך כל הדרך להצמיח אותנו בתחום החברתי, האישי, הנפשי והרגשי, עוררו בנו סקרנות ואיך לתת מקום לשונה וגם להיות מודעים לרגשותינו ורגשות האחרים.
במסע שלנו כמו כל מסע איכותי ומשמעותי, היו עליות ומורדות. היו אכזבות והצלחות. בתחנות שונות של המסע זכינו להכיר מורים ומדריכים שעשו הכל וכמיטב יכולתם כדי שלקראת העתיד נצא מצויידים בכלים הערכיים הנכונים והכי טובים. מסענו היה מרתק, מבטיח, מעיד על שלום, מלמד, מסייע ותומך, בונה דור של שלום, הבנה ואהדה הדדית.
אני בטוח שכל אחד מאיתנו, שותפי המסע, חזר עם תיק גב מלא חוויות מרתקות, תובנות חדשות, ערכים חדשים, שמחות, הרפתקאות, ועל הדרך גם קטפנו פירות של הצלחת גיבוש חברתי ושבירת מחסומים רבים ביננו תוך כבוד הדדי.
לכן חבריי היקרים:
שאו עמכם את השאיפה – להיות בני אדם סובלניים, מתחשבים ואוהבים.
שאו עמכם את האמונה – כי ויתור וסליחה הם סמל לעוצמה וכח.
שאו עינכם למרחקים – הביטו זקופי קומה לעתיד בתבונה ובאהבת אדם.
שאו עמכם את הרצון – כי ביכולתכם ובידכם עתיד המדינה.
שאו עמכם את ההבנה – כי אין לנו ארץ אחרת ואתם דור השלום הבא.

אסכם את דברי בשיר שחברתי:
לגבעת חביבה הגעתי
ועדת קבלה קשה עברתי
למסע בעיניים אחרות התקבלתי
שמחה ואושר בליבי הרגשתי
חברים, מורים, מדריכים חדשים הכרתי
לא אשקר... פחד וסקרנות בהתחלה הסתרתי
במשך השנה והלמידה כן הסתגלתי
לחבריי מדריכיי ומוריי מאד התחברתי
לביתי באהבה, אהדה ושלום אתכם הזמנתי
נשברו המון מחסומים והרבה פרטים לחבריי הסברתי
למסע לאמריקה בשאיפות ומורל גבוה נסעתי
צילומי סלפי בשפע צילמתי ולא חסכתי
חוויות מהממות, צחוקים, משחקים והרפתקאות בהן חוויתי
תמר האהובה והיפה אותך מאד כיבדתי
סאמר החייל אותך מאד אהבתי
כבוד, אהבה ומשמעת לכם הצבתי
צל"ש ומצעד כבוד לכם הצדעתי
הקשבה ובהנה מכם קיבלתי
למסע שלב ב' חלמתי
בצער ובעצב מכם נפרדתי
אושר, עושר והמון הצלחה לכם איחלתי