גדר, חיה / הדס רוזנברג-ניר

הדס רוזנברג-ניר מציגה בתערוכה קבוצת עבודות המתכנסת סביב דימוי של גדר חיה.
בשם התערוכה נוסף פסיק קטן שמפריד בין הגדר לחיה -  "גדר, חיה" ואכן נוכח עבודותיה, הדו משמעות עולה לגבי המונח. לרוב מהוה גדר חוצץ רך,  צמחי וחי שמפריד באופן סימבולי בין חצר לחצר ומאפשר שכנות טובה.  עבודותיה עוסקות במתח וביחסי הגומלין שבין אמנות והחיים.
הוויה מקומית של כולנו נטועה בתודעת המקום והסביבה בה אנו חיים, ולאמנות יש זיקה מהותית למקום ולסביבה. התערוכה של רוזנברג היא סוג של מיצב, המציג סביבה אנושית ערוכה שמעבירה מסר.  הצופה בהיותו בתערוכה ישכן את עצמו על מנת להבין ולהרגיש את המרחב הקיומי.
בעבודותיה של רוזנברג עולות קונוטציות הקשורות לצד המבודד והמאיים שנחשף, נוכח הצורך בהפרדה, בתלות  וביעילותה של הגדר.
לאורך הגלריה מופיע רישום קיר שבו נראית מעין גדר מתעתעת, שנארגות בה חיות דמיוניות כשריג, הנהפכות במבט שני למבנים ומנהרות ובמבט נוסף הן חוזרות והופכות לחיות מאיימות. לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של אדם ומשמש כמו הגדר החיה, אמצעי להרחקה מסכנה ומניעת מצבים מסוכנים.
שפתה האמנותית של רוזנברג, עשירה, מגוונת ומורכבת. החומר הקרמי שרוף או לעיתים מופיע במצב נא ובטכניקות רב גוניות בתלת ממד ובדו ממד.
רוזנברג מנתחת את יחסי הגומלין בין הרעיון המובא ביצירתה לדימוי החזותי שהוא לובש, בין הצורות והתחושות, בין הדימויים והמסר ובניסיון להגיע לידי סדר ומבנה יציבים.
בעבודותיה של רוזנברג מצויים דימויים מצופים העומדים כגדמים ויוצרים פס חוצץ שמאזכר קווי הפרדה. בתערוכתה היא משתמשת בריבוי חומרים ושיטות עבודה. עבודות בטון , חומר, רישום וציור על קנבס קרמי והכול מתכנס סביב תחושת ביקורת וחרדה וכמיהה לאיזון.
רוזנברג שבוחנת את הקצוות הנראות והפונקציונאליות של המדיום הקרמי, המופיע גם ציור על דפי פורצלן בזיגוגי קריסטליים מרהיבים. עבודה נוספת של רוזנברג, קרני איל השרועים על רפסודת ים ועשויה מחומר נא ונושם ללא שריפה.
זוהי דרכה לשל רוזנברג העביר את הדיאלוג ההיסטורי של הקרמיקה והאמנות הן בתהליכי העבודה והן בזמן ובתוצרים ויוצרת תחושה של ערעור הביטחון הקבוע והמוכר.
רוזנברג רוצה את הכמיהה לסדר ושקט והדימוי של גדר חיה  (גדר, חיה) מהווה עבורנו חיץ (רך ?) שמפריד באופן סימבולי בין חצר לחצר.
אוצרת: אתי עמרם