טקסטים אישיים נשים מצלמות-3 שפות


זהו סיפור גדול, חייתי אותו בתקופה לא כל כך ארוכה, אבל במשך התקופה הזו הכרתי נשים, חיבקתי אותן, יצרתי חברות איתן מבלי להתייחס לגזע או דת בגלל שכולנו צילמנו בעין אחת, כולנו תמונה אחת, לכולנו יש עיניים המסתכלות על העולם באותה צורה.
כשאני מדברת על התמונה ועל מה שצילמתי, יש לכל תמונה סיפור משלה המתחברת עם כל התמונות. סיפור המדבר על שמחה, לחיות בהרגשה חופשית, כמו העננים בשמיים.
באהבה, כּפאיה דיק

إنها قصة كبيرة عشتها خلال فترة ليس طويلة، تعرّفت خلالها على نساء، عانقتهن، وتشكلت صداقات معهن بغض النظر عن الانتماء العرقيّ والدينيّ، لأننا جميعنا كنّا نصوّر بعيون أخرى، نحن جميعنا صورة واحدة، ولكل منا عينين تنظران إلى العالم بالطريقة ذاتها.
عندما أتحدث عن الصورة وعن ما صورته، ثمة قصة لكل صورة ترتبط بجميع الصور. قصة تحكي عن الفرح، العيش بشعور من الحرية، كما الغيوم في السماء.
مع حبي، كفاية ديك

It is a huge story: it became part of my life only for a short time, but at that period I met women, embraced them, and formed friendships. We did not look at race or religion because we photographed through one eye and became one picture.  We all have eyes that look at the world in the same way. When I speak about the photo and what it stands for, each picture has a story, which connects, with all the pictures: to create a story about joy, freedom, and being like the clouds in the sky.
Kifayah Diek Batich


תכנית "בעיניים אחרות " כשמה כן היא, היא לימדה אותי להסתכל על המציאות מסביבי קצת אחרת.
חוץ משיעורי הצילום שגילו לי עולם חדש, היו גם שיחות עם החברות וההנחיה הרגישה של עביר. באחת משיחות ההנחיה דיברנו על הסביבה שלנו. הצילומים כאן הם הסביבה שאליה אני מתחברת ביותר: הפארק הלאומי ברמת גן בו אני גם גולשת בגלגליות. כל יום אני עוצרת להתבונן על האגם הקטן שבמרכז הפארק והוא נראה שונה כל פעם: המים, האור, ההשתקפות ואפילו העצים. המקום השני שבחרתי הוא מצפה רמון. גם המכתש הוא דוגמא למקום מופלא שתמיד נראה אחרת בגלל האור והצבעים השונים.
אורנה רז

برنامج "بعيون أخرى" كما اسمه هو، علمني النظر إلى الواقع المحيط بي على نحو مختلف. علاوة على دروس التصوير التي كشفت لى عالمًا جديدًا، كانت هناك محادثات مع الزميلات والتوجيه الحسّاس من قبل عبير. في إحدى المحادثات تكلمنا عن البيئة المحيطة بنا. هذه الصور هي البيئة التي أتواصل معها أكثر من أي شيء آخر: الحديقة الوطنية في رمات جان حيث كنت أتزلج على العجلات. في كل يوم أتوقف لمشاهدة البحيرة الصغيرة في وسط الحديقة، وفي كل مرة أراها مختلفة: المياه، الضوء، الانعكاس وحتى الأشجار. المكان الآخر الذي اخترته هو متسبيه ريمون. الجرن هناك هو نموذجًا لهذا المكان الرائع الذي يبدو دائمًا مختلفًا بفعل الضوء والألوان المختلفة.
آرنا راز

True to its name, the project “Through Others’ Eyes” taught me to look at my surroundings from a different perspective. In addition to the photography lessons, which revealed a completely new world to me, we also had guided discussions with Abir as our facilitator. In one of them, we spoke about our environment. The photos I chose here were taken at my favorite place: the National Park in Ramat Gan is where I roller-skate daily and stop to look around me. I love to see the little pond at the center of the park. Each time it is different: the color of the water, the light, the reflection of the sun and even the trees. The other place I chose to present here is The Ramon Crater. It is an example of a magical place that looks different every hour of the day because of the light and the colors.
Orna Raz
  

אדם    אשה    אמא
מאמינה בדו קיום ובחיים משותפים.
מצלמת את "תמצית הישראליות"
הרווח שבין האדם למים
בין האדם לשדות
אמירה פוליטית של אנושיות.
נדלניסטית ומורה לעברית מדוברת בכפר קאסם.
יעל שריג מהיישוב מתן
ילידת 1966 שנה לפני הכיבוש

إنسان   امرأة    أم
أؤمن بالتعايش والحياة المشتركة.
أصور "الخُلاصة الإسرائيليّة"
المسافة بين الإنسان والماء
بين الإنسان والحقول
مقولة سياسيّة إنسانيّة.
وكلية عقارات ومُعلمة للعبرية المحكية في كفر قاسم
ياعيل شريغ من بلدة متان
مواليد 1966، سنة قبل الاحتلال

A human being   a woman   a mother
I believe in coexistence and in being able to live together with my neighbors.
I photograph “the essence of being an Israeli”
The space between man and water
Man and the fields
A political statement of humanity
I am an estate agent and I teach spoken Hebrew to children in Kfar Kasem
Yael Sarig from Matan, Born in 1966 a year prior to occupation



הגעתי לגבעת חביבה להידברות ולימוד צילום עם נשים יהודיות וערביות וגיליתי ששתינו משתמשות באותו צעיף, לכל אחד מאיתנו יש את הקיר שלו, כולנו רוצים להתפרנס, ואדום זה לא בהכרח דם.
אורלי כהן, בת, אמא, אחות, סבתא, חברה ואוהבת את כולם.

"جئت إلى جبعات حبيبة بغية المحادثة تعلم التصوير الفوتوغرافي مع نساء يهوديّات وعربيّات، واكتشفت أننا جميعًا نستعمل الشال نفسه، ولكل منا حائطها، وجميعنا نريد كسب رزقنا، والأحمر ليس دمًا بالضرورة".
أورلي، ابنة، أم، أخت، جدة، صدقة وتحب الجميع.
أورلي كوهن

I came to Givat Haviva to have a dialogue and to learn photography with Jewish and Arab women and discovered that we all have the same scarf, each of us has her wall, we all want to make a living, and red is not necessarily blood.

Orly:  a daughter, a mother, a sister, a grandmother, a friend, and I love everyone.


במהלך השנים האחרונות אני מגלה שוב ושוב את הדמיון הרב בין יהודים וערבים החולקים יחד מרחב משותף. במידה מסוימת הופתעתי ,שכן כל-כך הרבה אינפורמציה מוזרמת על השוני בין הצדדים. זו אחת הסיבות שחשובה לי היכרות האישית והבלתי תלויה בפרשנות מגמתית. ובצילומי, ניסיתי להעביר חלק זעיר מאותה עובדה מרגשת ולהדגיש את הדמיון שמחזיר שוב ושוב לעובדה הפשוטה כולנו בני אדם.
נדין גיל

خلال السنوات الماضية أكتشف المرة تلو الأخرى أوجه الشبه العديدة بين اليهود والعرب الذي يتقاسمون حيزًا مشتركًا. وهو الأمر الذي فاجئني نوعًا ما، فهنالك الكثير من المعلومات المتدفقة حول الاختلاف بين الطرفين. هذا هو أحد أسباب اهتمامي بالتعارف الشخصي الغير المرتبط بالتحليلات المُغرضة. كلنا بشر.
ندين جيل

In recent years I discovered again and again the great similarity between the Arabs and Jews who share the same place. I was somewhat surprised because we hear so much about the differences between the two sides. This is one of the reasons why the personal relationship, which doesn’t depend on biased interpretation, is so important to me. In my photos I try to convey something of this exciting discovery, and to emphasize the similarities, which bring me again and again to the realization that we are all human beings.
Nadin Gil


בני אדם שונים זה מזה בדברים רבים, אך יש ביניהם הרבה מן המשותף. אנשים הינם יצורים חברתיים בטבעם, הם שואפים לחוש ביטחון, אהבה, שותפות וקרבה עם הסביבה. יחד עם זאת, אנו עדים לא פעם להרס וגילויי השנאה הנוצרים עקב קריסתו של הדיאלוג בין אינדיבידואלים המשתייכים לקבוצות שונות. לכן, אני מאמינה שישנה חשיבות רבה לשיח ולפעילויות המשותפות, שמפגישות בין אנשים שונים, שאחרת לא היו נפגשים. בנוסף, אני חושבת שההכרות האישית עם אדם שלא דומה לנו, ממוטט אצלנו את הדעות הקדומות והסטראוטיפים שאנחנו מחזיקים בגלל בורות ופחד מהשונה. בקבוצת הצילום הייתי עדה לשינוי המרגש שחל בקבוצה, והתרגשתי לקחת חלק ולפגוש נשים שבאו מחברות, תרבויות, דתות וסביבת מגורים שונות, ולבנות ביחד איתן יחידה אחת בעזרת הצילום של הנוף הטבעי והאנושי, באופן הכי כנה ואמיתי. כמו כן, בורכתי להיות חלק מתהליך בו יש בנייה של תשתית רחבה הבנויה על אמונה, ידידות, חברות, אהבה והרגשת ביטחון. לסיום, אני מודה לגבעת חביבה על היוזמה, ומקווה שזאת תהיה תחילתו של עידן שיביא לשינוי אמתי.  ליאונור קורבי

يختلف بنو البشر عن بعضهما بأمور عديدة، ولكن الكثير من الأمور المشتركة بينهم. الناس هم كائنات اجتماعية بطبعهم، ويصبون إلى الأمان والحب والشراكة والقربى مع البيئة. مع ذلك، فنحن نشهد أكثر من مرة الهدم السافر والكراهية المتشكلان في أعقاب انهيار الحوار بين الافراد الذين ينتمون إلى مجموعات مختلفة. لذلك، أؤمن أن ثمة أهمية كبيرة للحوار والنشاطات المشتركة، التي تجمع بين أشخاص مختلفين، لم يكن لهما أن يلتقون دون ذلك. علاوة على ذلك، أعتقد أن التعارف الشخصيّ على شخص لا يشبهنا، تحطم لدينا المواقف النمطية والآراء المسبقة التي نحملها بسبب الجهل والخوف من المختلف. في مجموعة التصوير الفوتوغرافيّ كنت شاهدة على التغيير المثير الذي طرأ على عضوات المجموعة، وبانفعال وحماس شاركت في اللقاء مع نساء من مجتمعات وثقافات وديانات وبيئة سكنية مختلفة، وفي البناء معهن سوية وحدة واحدة بمساعدة تصوير المشاهد الطبيعيّة والإنسانيّة، على النحو الأكثر صراحة وحقيقة. كما حالفني الحظ لأكون جزءًا من سيرورة بناء قاعدة عريضة تقوم على الثقة والزمالة والصداقة والحب ومشاعر الأمان. وفي الختام، أشكر جبعات حبيبة على المبادرة، وآمل أن تكون هذه بداية عهد يجلب لنا التغيير الحقيقيّ.
لينور قربي

Human beings are different in many aspects, but there are also many similarities. People are social beings by nature. They strive to feel security, love, affiliation and intimacy with their surroundings. At the same time, sometimes we witness destruction and expressions of hatred that seem to result from collapse of the dialogue between individuals who belong to different groups. That’s why I believe in the importance of dialogue and joint activities, which bring together different people, who otherwise would not have had a chance to meet. In addition, I believe that personal acquaintance with someone different from us reduces prejudices and stereotypes that we hold due to ignorance and fear. I witnessed a great change in the women in the photography group and was excited to participate and get to know women from different cultures, religions, and environments.  Through photos of natural and human landscapes, in the most sincere and honest way, together we created a single unit.  I am blessed to be part of a program based on friendship, hope, faith, love, and security. I thank Givat Haviva for the initiative, and hope that it is the beginning of a new era, which will bring a real change.
 Leonor Korby Dujovny