דרך ארץ - להתחיל מבראשית
תערוכה קבוצתית
התחלה. קודם כל דבר ראשון. ראשית.
קודם כל להתחיל ללכת - ליצור הליכה.
קודם כל להתחיל לחשוב - ליצור חשיבה.
קודם כל להתחיל לשאול - ליצור שאלה.
קודם כל להתחיל ליצור - ליצור אמנות.
קודם כל, בהתחלה, המילה קיבוץ מבקשת התקבצות; חיבור סביב רעיון, התלכדות סביב מחשבה. אחר כך, מיד אחר כך, המילה קיבוץ מבקשת יצירה, והקשבה והתבוננות.
ממש כמעשה האמנות, כמעשה האמנית שהולכת לסטודיו מדי יום ביומו.
גם הזמן והמקום מבקשים; מבקשים מאיתנו להתחיל מבראשית. הם קוראים לנו ללכת למקורות, למקומות שבהם התחלנו וחיפשנו ושאלנו, אל הנקודות בהן פגשנו אנשים, קיבלנו השראה, ראינו את הנוף ויכולנו לדמיין; היינו חלק ממה שקורה סביבנו.
הרגשנו, נכחנו, לא התנתקנו.
להתחיל מבראשית - התערוכה הפותחת של סדרת התערוכות המרכיבות את התערוכה הקיבוצית בגבעת חביבה מאגדת בתוכה אמניות ואמנים המציגים בדרכם את רוח הזמן הזאת, רוח הזמן המבקשת יצירה, מבקשת מבט. אמניות ואמנים ההולכים לנוף קיבוצם, נוף סביבתן, מקבלים השראה מהמחשבות ומהרעיונות, מהבתים והשדות, מהכבישים.
בשירה 'סוף והתחלה', כותבת המשוררת ויסלבה שימבורסקה על הצורך במישהו שיביט אחרת:
"בעשב, שכיסה
את הסיבות והתוצאות,
מישהו חייב לשכב לו
עם שיבולת בין שיניו
ולבהות בעננים"
נדמה כי אין מי שמייצר את החיבור וההתלכדות כמו האמנות, כמו האמניות והאמנים שמישירים מבט אל המציאות ומזמינים אותנו למסע בעולמם - עולמנו.
מסע בחזרה אל הקיבוץ.
קודם כל קיבוץ.
החיבור וההתלכדות עם הסביבה ורוח הזמן עוברים בעבודותיהם של טל אווה גולדמן (יטבתה), יוסי וסיד (המעפיל), דנה הראל (חצור), אשחר חנוך קלינגבייל (בן ניר עוז), ישראל נטע (בארי)
אפרת נתן (בת כפר רופין), צילה ליס (עין שמר), דוב אור-נר ז"ל (חצור) כחוט שני ויוצרים אופק להתבוננות בקיבוץ היום, עכשיו, דרך מבט מתמשך על הקיבוץ של פעם.
עתר גבע, אוצר התערוכה