נקודה קו נקודה: תערוכה אוטופית - יובל דניאלי - יוסי וסיד

נקודה קו נקודה

יובל דניאלי – יוסי וסיד

יובל דניאלי ויוסי וסיד, אמנים חברי קיבוץ המעפיל, מציגים בתערוכה זו תוצרים של תהליך הבוחן שתי נקודות מבט בנושא הקיבוץ. האחת, נוסטלגית ולירית במהותה, מתרפקת בערגה על מצבים ומקומות שאפיינו נוף קיבוצי שאיננו עוד. השנייה פרקטית ותובענית, המבקשת לעורר את הקיבוץ לדיון ושיח על עתידו. שתי נקודות המבט מכילות ביקורת ברורה, מחד, על חוסר המודעות של הקיבוץ המתחדש לשמירה ותיעוד של ערכי העבר המתכלים, ומאידך על האדישות לנוכח הצורך להתאים את התכנון הפיזי של המרחב למציאות הפוליטית והחברתית המשתנה.

תערוכה זו מהווה צעד נוסף במהלך שהחל בתערוכה 'נקודה' שהוצגה בגלרייה הקיבוץ בתל-אביב לפני מספר חודשים (אוצרת: יעל קיני). 'נקודה קו נקודה' מתקרבת גיאוגרפית אל סביבת חייהם ועבודתם של דניאלי ווסיד ומחדדת את השאלות שהועלו בחלל העירוני. מוצגות בה עבודות ליבה מתוך התערוכה הראשונה (כמו 'גורד שחקים קיבוצי', עבודה משותפת) לצד עבודות חדשות; חלקן (יובל דניאלי, 'פיגומי שותפות') נוצרו במיוחד לחלל גלריית השלום, תוך התייחסות לתפיסה השיתופית בין החברה היהודית והערבית המאפיינת את גבעת חביבה.

בעיסוקו המתמשך בברוש ובשדרה, בצבר ובשומר השדות, בריק ובמלא, ביחסי השטח והצבע הנוצרים בנוף, דניאלי מזמין כביכול את וסיד אל המקומי, הפרטי, היחידי; אל המקור. לאחר תקופה ארוכה בה התמקד וסיד בתיאורי חורבן של מרחבים גלובליים, הוא מתכנס חזרה למקום בו גדל ויוצר את ראשית הדברים כמו גם את אחריתם; מ'בית הילדים' ו'עץ התות בלולים' ועד ל'עץ הראשון' ו'פסגת המצדה'.

וסיד ודניאלי בוחרים להשתמש במחשבה האוטופית ככלי לחקר השאלות הקונקרטיות הטורדות את מנוחתם. הם אינם מנסים לסמן פתרונות ברורים או תכניות מוחשיות. האמנות משחררת אותם לחשיבה "חסרת אחריות" שבכוחה להגיע רחוק יותר מכל שנות פעילותם כחברי ועדת התכנון בקיבוצם.

ענת לידרור, אוצרת

קטלוג התערוכה