פריד אבו שקרה
אמן רב תחומי, מרצה במכללת אורנים, סופר, משורר, חוקר ואוצר
פריד (1963) נולד בעיר אום אל-פחם וגדל במשפחה שהצמיחה מספר אמנים חשובים. בשנת 1984 עבר לתל אביב כדי ללמוד בבית הספר לאמנות קלישר (1984-88). חי ויוצר באום אל-פחם. יחד עם אחיו סעיד אבו שקרה, ייסד פריד בשנת 1996 את הגלריה לאמנות באום אל-פחם, ושימש אוצר הגלריה עד שנת 2001. בנוסף לכך, פריד נחשב לאחד ממייסדי קבוצת איבדאע (ابداع) לאמנות פלסטינית עכשווית בכפר יאסיף (1999), וממייסדי הגלריה לאמנות בנצרת, אוצר ומנהל הגלריה משנת 2009 ועד 2015.
יותר משני עשורים וחצי עובד פריד כאמן ומחנך בעל השפעה גדולה על החברה הפלסטינית. עבודותיו הרבות כמו ציורים, סיפורים ופסלים, נושאות עמן זיכרונות, חלומות ופחדים שמאיימים על זהותו הפלסטינית. במסגרת עבודות אלה, משלב אבו שקרה את הציור המערבי יחד עם הערבסק המזרחי. במשך שנים ארוכות, אימץ פריד שפה ייחודית משלו, שמשלבת בין הסימבוליות הטעונה לבין הערכים המופשטים. בנוסף לכך, בתור משורר וחוקר, מתייחס פריד לקיומו כערבי פלסטיני במדינת ישראל, כחלק מן חברה שיש בה הרבה תרבויות שונות.
בתערוכת "חתול רחוב" (2017), מבטא אבו שקרה את קיומו של האזרח הפלסטיני בחברה הישראלית, שממקמת אותו בחצר האחורית שלה, שייך-לא-שייך, נוכח אך דרוך בו בזמן, וזאת על ידי סדרות של עבודות ומוטיבים של אבו שקרה שנעשו במהלך עשרים השנים האחרונות. הראשונה שבניהן, היא סדרה של חתולי רחוב, שמופיעים בשילוב עם אורנמנטיקה פרחונית, דגמים של חירור או ציור בצבע אקריליק. כמו כן, בתערוכה הוצגה סדרת עבודות חדשה המשלבת דגמים מסורתיים של רקמה פלסטינית בטכניקות של תחריט ורקמה בחוטים צבעוניים. מוטיב נוסף החוזר בעבודותיו של אבו שקרה הוא תיאור המבוסס על זיכרון ילדות, בו נראים נופים חקלאיים בעמק יזרעאל כשמעליהם טס להק של מטוסי קרב.
בנוסף לשאלת הזהות, התעסק פריד בנושא השלום התקוע ובחוסר היכולת לשאת ולתת בעניין הכיבוש ב-2008, בתערוכה בבית אגודת האמנים בתל אביב בשם " Dead letter office" (משרד למכתבים מתים). המסר שלו עובר דרך משרדי ענק בארצות הברית ובאירופה, שבהם נתקעים מכתבים, חלקם מאות שנים וחלקם כבר נשרפו, כי חסרה בהם כתובת הכותב או כתובת הנמען, ומכיוון שכך הם לא נפתחו מעולם ולא הגיעו ליעדם. סיטואציה שבה מסרים, גם כאלה שעשויים לפתור את הבעיות הקשות ביותר בעולם לא יגיעו ליעדם.
להמשך קריאה כאן
פריד (1963) נולד בעיר אום אל-פחם וגדל במשפחה שהצמיחה מספר אמנים חשובים. בשנת 1984 עבר לתל אביב כדי ללמוד בבית הספר לאמנות קלישר (1984-88). חי ויוצר באום אל-פחם. יחד עם אחיו סעיד אבו שקרה, ייסד פריד בשנת 1996 את הגלריה לאמנות באום אל-פחם, ושימש אוצר הגלריה עד שנת 2001. בנוסף לכך, פריד נחשב לאחד ממייסדי קבוצת איבדאע (ابداع) לאמנות פלסטינית עכשווית בכפר יאסיף (1999), וממייסדי הגלריה לאמנות בנצרת, אוצר ומנהל הגלריה משנת 2009 ועד 2015.
יותר משני עשורים וחצי עובד פריד כאמן ומחנך בעל השפעה גדולה על החברה הפלסטינית. עבודותיו הרבות כמו ציורים, סיפורים ופסלים, נושאות עמן זיכרונות, חלומות ופחדים שמאיימים על זהותו הפלסטינית. במסגרת עבודות אלה, משלב אבו שקרה את הציור המערבי יחד עם הערבסק המזרחי. במשך שנים ארוכות, אימץ פריד שפה ייחודית משלו, שמשלבת בין הסימבוליות הטעונה לבין הערכים המופשטים. בנוסף לכך, בתור משורר וחוקר, מתייחס פריד לקיומו כערבי פלסטיני במדינת ישראל, כחלק מן חברה שיש בה הרבה תרבויות שונות.
בתערוכת "חתול רחוב" (2017), מבטא אבו שקרה את קיומו של האזרח הפלסטיני בחברה הישראלית, שממקמת אותו בחצר האחורית שלה, שייך-לא-שייך, נוכח אך דרוך בו בזמן, וזאת על ידי סדרות של עבודות ומוטיבים של אבו שקרה שנעשו במהלך עשרים השנים האחרונות. הראשונה שבניהן, היא סדרה של חתולי רחוב, שמופיעים בשילוב עם אורנמנטיקה פרחונית, דגמים של חירור או ציור בצבע אקריליק. כמו כן, בתערוכה הוצגה סדרת עבודות חדשה המשלבת דגמים מסורתיים של רקמה פלסטינית בטכניקות של תחריט ורקמה בחוטים צבעוניים. מוטיב נוסף החוזר בעבודותיו של אבו שקרה הוא תיאור המבוסס על זיכרון ילדות, בו נראים נופים חקלאיים בעמק יזרעאל כשמעליהם טס להק של מטוסי קרב.
בנוסף לשאלת הזהות, התעסק פריד בנושא השלום התקוע ובחוסר היכולת לשאת ולתת בעניין הכיבוש ב-2008, בתערוכה בבית אגודת האמנים בתל אביב בשם " Dead letter office" (משרד למכתבים מתים). המסר שלו עובר דרך משרדי ענק בארצות הברית ובאירופה, שבהם נתקעים מכתבים, חלקם מאות שנים וחלקם כבר נשרפו, כי חסרה בהם כתובת הכותב או כתובת הנמען, ומכיוון שכך הם לא נפתחו מעולם ולא הגיעו ליעדם. סיטואציה שבה מסרים, גם כאלה שעשויים לפתור את הבעיות הקשות ביותר בעולם לא יגיעו ליעדם.
להמשך קריאה כאן