אסד עזי
צייר
נולד בשפרעם ב-1955 חי ופועל ביפו, בעל תואר ראשון אוניברסיטת חיפה,לימודי תואר שני אוניברסיטת תל אביב ופרופסור ממכללת בית ברל.
בשנות השמונים הוא היה חבר ב"קבוצת רגע" שעסקה ביצירת יצירות בעלות מטען תרבותי מקומי ובין חבריה דוד ריב, אבישי אייל ויורם קופרמינץ.
מלמד במדרשת בית ברל משנת 1987. בשנת 2001 לימד במכללת קיי בבאר שבע. כמו כן לימד בבית ספר מימד ת"א (1996–1999). משנת 2015 מרצה באוניברסיטת חיפה. לימד ציור במכון לאמנויות תל-חי בין השנים 1988 עד 2016.
עבודתו עוסקת בכמה נושאים עיקריים: החמור כסמל; האישה והזוגיות; אוטופורטרט; ציורי משפחה ועוד. הטכניקה האומנותית היא קולאז'יסטית בעיקרה, מצרפת ומדביקה חומרים שונים, מפות ותוכניות בתים כמו גם תווי מוזיקה, בתוספת ציור ורשום.
עבודתו מושפעת משאלת הזהות האישית האנושית והפוליטית, מתוך התלבטויות של זהותו כאינדיבידואל ובהתייחסות לקוטביות של שאלת הערביות מול הישראליות וביטוי לתחושת הניגודיות התרבותית-ערכית-סגנונית של המזרח מול המערב.
עבודותיו הוצגו בגלריות ומוזיאונים רבים בישראל ומחוצה לה, ונמצאות באוספים רבים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל ירושלים, אוסף מוזיאון תל אביב ומוזיאון העיר חיפה.
בריאיון עיתונאי ציין שהאמנים שהשפיעו עליו, בהם מארק רותקו, לוצ'יו פונטנה, הנרי שלזניאק, אורי רייזמן וכן את האיקונות של ג'וטו.
פרסים:
• 1987 - פרס יד ליעד מטעם נשיא מדינת ישראל
• 1990 - זכה בפרס קולינר מטעם מוזיאון ישראל.
• 1993 - פרס רוטארי מטעם איגוד הרוטארי בישראל
• 1996 - זכה בפרס עידוד היצירה ממשרד החינוך אולם החזיר אותו כמחאה פוליטית.
• 2000 - פרס עידוד היצירה מטעם שר החינוך והתרבות.
צילום: מאיר אהרונסון
נולד בשפרעם ב-1955 חי ופועל ביפו, בעל תואר ראשון אוניברסיטת חיפה,לימודי תואר שני אוניברסיטת תל אביב ופרופסור ממכללת בית ברל.
בשנות השמונים הוא היה חבר ב"קבוצת רגע" שעסקה ביצירת יצירות בעלות מטען תרבותי מקומי ובין חבריה דוד ריב, אבישי אייל ויורם קופרמינץ.
מלמד במדרשת בית ברל משנת 1987. בשנת 2001 לימד במכללת קיי בבאר שבע. כמו כן לימד בבית ספר מימד ת"א (1996–1999). משנת 2015 מרצה באוניברסיטת חיפה. לימד ציור במכון לאמנויות תל-חי בין השנים 1988 עד 2016.
עבודתו עוסקת בכמה נושאים עיקריים: החמור כסמל; האישה והזוגיות; אוטופורטרט; ציורי משפחה ועוד. הטכניקה האומנותית היא קולאז'יסטית בעיקרה, מצרפת ומדביקה חומרים שונים, מפות ותוכניות בתים כמו גם תווי מוזיקה, בתוספת ציור ורשום.
עבודתו מושפעת משאלת הזהות האישית האנושית והפוליטית, מתוך התלבטויות של זהותו כאינדיבידואל ובהתייחסות לקוטביות של שאלת הערביות מול הישראליות וביטוי לתחושת הניגודיות התרבותית-ערכית-סגנונית של המזרח מול המערב.
עבודותיו הוצגו בגלריות ומוזיאונים רבים בישראל ומחוצה לה, ונמצאות באוספים רבים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל ירושלים, אוסף מוזיאון תל אביב ומוזיאון העיר חיפה.
בריאיון עיתונאי ציין שהאמנים שהשפיעו עליו, בהם מארק רותקו, לוצ'יו פונטנה, הנרי שלזניאק, אורי רייזמן וכן את האיקונות של ג'וטו.
פרסים:
• 1987 - פרס יד ליעד מטעם נשיא מדינת ישראל
• 1990 - זכה בפרס קולינר מטעם מוזיאון ישראל.
• 1993 - פרס רוטארי מטעם איגוד הרוטארי בישראל
• 1996 - זכה בפרס עידוד היצירה ממשרד החינוך אולם החזיר אותו כמחאה פוליטית.
• 2000 - פרס עידוד היצירה מטעם שר החינוך והתרבות.