חסר רכיב

בעיניים אחרות מציגים: 'הסעודה' - תערוכת צילום קבוצתית



 פתיחה  |   שבת   |  31.7 , 11:00
לאירוע התערוכה בפייסבוק הצטרפו אלינו כאן
הסעודה
תערוכת הצילום ״הסעודה״ מציגה מבט ייחודי, אחר ושונה של קבוצת הנוער המשותפת של תכנית ב'עיניים אחרות' 2021 אל תוך נקודת מבטם של בני נוער ערבים ויהודים בתוך שנת הקורונה.
התערוכה מתייחסת ליצירת האמנות ״הסעודה האחרונה״ של לאונרדו דה וינצ׳י. הדימוי שצוטט בכל כך הרבה עבודות אמנות מצוטט הפעם בצורה שונה, בחרנו לקחת את הסעודה ולהתייחס לפריסה של האוכל, לצורת הישיבה, ולחוויה האסתטית שמגלמת חוויה חושית. לקחנו את הדימוי למקום של מפגש חגיגי, בו אוכל ערבי מסורתי, אוכל יהודי מתפוצות שונות וג׳אנק פוד מונחים זה לצד זה, מתמזגים לסעודה אחת גדולה בה תרבויות וטעמים משתלבים אך עם זאת כל תרבות שומרת על זהותה ועצם המפגש, הסעודה, מייצרים משהו חדש, משותף, המערער על הנחות יסוד ונרטיבים ישנים שאולי כבר לא רלוונטיים לתקופה זו;
אולי אינם רלוונטיים לנוער הזה שאוהב לאכול בעיקר המבורגר ופיצה.
הדימוי מציג סיום לנרטיב ההפרדה התרבותית ובניית נרטיב חדש של סעודה משותפת בה יש מקום למגוון הדתי, תרבותי וגם לאוכל שאינו שייך לתרבות זו או זו. דרך הסעודה המשותפת המציגים מציעים לצופה ״הצעת הגשה״ לחיבור תרבויות דרך אמנות, אוכל ומוזיקה. ה"סעודה" אינה ה"סעודה האחרונה" במובן של היצירה המקורית המוליכה לסיום, בגידה ומוות אלא היא הסעודה הראשונה בחיים המשותפים שהקבוצה מציעה.
השנה, שנת קורונה, המפגשים הפיזיים הפכו לווירטואליים וכך מצאנו את עצמנו לומדים זה על זה בעיקר דרך הזום. בחקירה המשותפת זה את זה דרך המסך עלו המון תיאורי אוכל וריחות של בית, בין הסגרים לבידודים, הבית הלך ותפס מקום גדול יותר בחיי הנערים והנערות וזכינו להכיר ולראות דרך המסך בתים שונים, תרבויות שונות ואוכל. הדבר היחידי שלא זכינו לחוות דרך המסך הוא את הטעמים והריחות. ידענו, שכאשר ניפגש, במציאות הפיזית, נרצה להפעיל את החושים, לטעום ולהריח, להוריד את המסכות ולאכול.
בזמן הצילום, בלי הכנה מראש התחילו תיפוף ושירה משותפת של הקבוצה, המוזיקה כמו נבעה מתוך הדימוי ואתה גם ההבנה שהחיבור קרה.
האירועים שקרו השנה, מבחוץ ומבפנים העלו שאלות רבות על החיבור והמפגש הבין תרבותי. לאחר שוך המלחמה להיפגש מחדש הצריכו תעוזה, פתיחות וכנות - לצאת ממקום הנוחות, להסכים לשבור דעות קדומות, לעבור דרך פחדים ולהסכים להיזכר כל פעם מחדש בנקודות החיבור, בקשר שנוצר ולא לתת לבחוץ לחדור אל הקבוצה שלנו. בני הנוער הבינו כי עליהם למצוא דרך להתמודד עם קושי ואי הסכמה, להסכים להתבונן ביחד ולדון בבעיות והדילמות שיש בחברה הישראלית המשותפת.
התערוכה מורכבת מדימוי הסעודה הגדול ומפירוק הסעודה לדימויים בודדים בו כל אחד מבני הנוער מופיע עם המאכל אותו הביא אל השולחן. מוצגים בה גם פורטרטים של בני הנוער, בסטודיו על רקע שחור מנותק מהקשר עם משפט אישי של כל אחד מהם על התהליך שעברו השנה, ודימויי עיניים באמצעות פנים המכוסים במסכה המתכתבת עם החיג׳אב ומוחקת כל סממן זיהוי כך שרק העיניים נותרות (עין אחת יהודייה ועין אחת ערביה).
דרך הדימויים ביקשנו לשאול שאלות בדבר שוני, דמיון, שוויון וזהות.
מראה נוסף ואחרון המוצג בתערוכה הוא וידאו של חברי הקבוצה מעיפים סביונים ברוח כמעין מביעים משאלה להפצת החיבור, השיח והאפשרות לחיים משותפים למעגל הרחב יותר.
מראה נוסף ואחרון המוצג בתערוכה הוא וידאו של חברי הקבוצה מעיפים סביונים ברוח כמעין מביעים משאלה להפצת החיבור, השיח והאפשרות לחיים משותפים למעגל הרחב יותר.
  •  קרדיט סטיילינג לשולחן הסעודה: מור עזוז דרור
ג'ינאן חלבי, דנה פרידלנדר

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב