חנאן אבו חוסיין
אמנית פלסטית
ילידת אום אל פחם חיה ויוצרת בירושלים מאז 1995. בוגרת בצלאל תואר ראשון, תואר לימודי המשך בקרמיקה ותואר שני מטעם האוניברסיטה העברית בתולדות האמנות.
לימדה בשנקר, מרצה בסמינר הקיבוצים, מלמדת במוזיאון ישראל, אשת חינוך כמורה לאמנות במזרח העיר ומרצה אורחת במכללות לאמנות. השתתפה בסימפוזיונים והציגה בתערוכות רבות בארץ ובחול, ביניהם תערוכת יחיד במוזיאון ארץ ישראל ותערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל \ ת"א וחיפה \ מוזיאון רוקפלר \ בית אנה טיכו בירושלים.
זכתה בפרס בקי דקל לאמנית מצטיינת מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל בשנת 2019, פרס שרת התרבות והספורט בתחומי האמנות הפלסטית בשנת 2014, פרס אמן מורה בשנת 2011, פרס עידוד היצירה בשנת 2010, פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות בשנת 2005, פרס קרן אמריקה-ישראל פעמיים בשנים 1998-2002, פרס היינריך בל בשנת 2002.
יצירתה נוגעת במצבן של הנשים בחברה הערבית ובעיקר ברצח נשים על חילול כבוד המשפחה.
"האמנות שלי מתייחסת למעמד האישה בציבור הערבי. יש לי כפל זהויות – מצד אחד השורשים שלי הם של ערביה פלסטינית, ומן הצד השני אני פועלת בתוך הסצנה האמנותית בישראל. אני נמצאת בין שני העולמות וחשוב לי לתת מקום והד לכך בתוך שדה האמנות. העבודות שאני מציגה עוסקות במעמד האישה. באמצעות העבודות אני מעוניינת לעורר דיון ולקיים דיאלוג ביני לבין המקום שבו אני מציגה". חנאן אבו חוסיין בנימוקי השופטים לפרס שרת התרבות והספורט לאמנות פלסטית לשנת 2014 נכתב: בלב עבודתה נמצאת האישה בחברה הערבית. מה שהתחיל כנקודת מבט אישית וביוגרפית התרחב במהלך שנות עבודתה ליצירה הנוגעת בטווח רחב של היבטים תרבותיים וחברתיים. העבודות של אבו חוסיין הן לעולם גם אישיות וגם פוליטיות; השימוש שהיא עושה בעבודותיה בחומרים שונים ובטכניקות מגוונות, שהן בדרך כלל עמלניות וידניות, מעצים את תחושת הכאב והדחיפות העולה מעבודותיה.
ילידת אום אל פחם חיה ויוצרת בירושלים מאז 1995. בוגרת בצלאל תואר ראשון, תואר לימודי המשך בקרמיקה ותואר שני מטעם האוניברסיטה העברית בתולדות האמנות.
לימדה בשנקר, מרצה בסמינר הקיבוצים, מלמדת במוזיאון ישראל, אשת חינוך כמורה לאמנות במזרח העיר ומרצה אורחת במכללות לאמנות. השתתפה בסימפוזיונים והציגה בתערוכות רבות בארץ ובחול, ביניהם תערוכת יחיד במוזיאון ארץ ישראל ותערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל \ ת"א וחיפה \ מוזיאון רוקפלר \ בית אנה טיכו בירושלים.
זכתה בפרס בקי דקל לאמנית מצטיינת מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל בשנת 2019, פרס שרת התרבות והספורט בתחומי האמנות הפלסטית בשנת 2014, פרס אמן מורה בשנת 2011, פרס עידוד היצירה בשנת 2010, פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות בשנת 2005, פרס קרן אמריקה-ישראל פעמיים בשנים 1998-2002, פרס היינריך בל בשנת 2002.
יצירתה נוגעת במצבן של הנשים בחברה הערבית ובעיקר ברצח נשים על חילול כבוד המשפחה.
"האמנות שלי מתייחסת למעמד האישה בציבור הערבי. יש לי כפל זהויות – מצד אחד השורשים שלי הם של ערביה פלסטינית, ומן הצד השני אני פועלת בתוך הסצנה האמנותית בישראל. אני נמצאת בין שני העולמות וחשוב לי לתת מקום והד לכך בתוך שדה האמנות. העבודות שאני מציגה עוסקות במעמד האישה. באמצעות העבודות אני מעוניינת לעורר דיון ולקיים דיאלוג ביני לבין המקום שבו אני מציגה". חנאן אבו חוסיין בנימוקי השופטים לפרס שרת התרבות והספורט לאמנות פלסטית לשנת 2014 נכתב: בלב עבודתה נמצאת האישה בחברה הערבית. מה שהתחיל כנקודת מבט אישית וביוגרפית התרחב במהלך שנות עבודתה ליצירה הנוגעת בטווח רחב של היבטים תרבותיים וחברתיים. העבודות של אבו חוסיין הן לעולם גם אישיות וגם פוליטיות; השימוש שהיא עושה בעבודותיה בחומרים שונים ובטכניקות מגוונות, שהן בדרך כלל עמלניות וידניות, מעצים את תחושת הכאב והדחיפות העולה מעבודותיה.
ברבות מיצירותיה, היא מגייסת את גופה ואת קולה שמופרדים בעבודותיה זה מזה, מהפער הנוצר ביניהם עולה מחאה עיקשת ומטרידה: התרסה גורפת נגד כל מעגלי הכפייה המופעלים כנגדה כאישה, כפלסטינית וכאדם.