האזרח הטוב: ציבי גבע & פריד אבו שאקרה

• מיהו ומהו האזרח הטוב, היום, בישראל, 2019?

• כיצד מגשר האמן בין אמנותו ללאומיותו ואזרחותו?

• כיצד אמנות יכולה להיות גם אמנות טובה וגם חברתית - פוליטית?

מן הבלטות ודרך הקוצים, בין חתול הרחוב של אבו שאקרה והציפורים הנטועות בקרקע של גבע, בין האגו למודעות חברתית ולחקירה פנים אמנותית, השניים האלו יוצרים במקביל לאורך מספר עשורים, יריעת יצירה רחבת היקף, רחבת מדיה ורחבת משמעות. 

בתערוכה זו מוצגות עבודותיהם יחד לראשונה בתערוכת צמד, כמארג שמזמין התבוננות מחודשת ביצירותיהם של כל אחד לרקע ובשיח עם, האחר. במצע שהוא חומר, ברדי מייד שהוא מצע, בשכבות על גבי שכבות של צבע שמסתיר ומגלה וביצירות ווידיאו שהם שירה, ציבי ופריד שזורים כאן יחד, מאירים ומעירים. 

שניהם נטועים בטבע המקומי ומנכיחים טבעיות כמו גם עקרות. המקום הוא נושא חקר מרכזי עבור שניהם. המקום כמרחב טבע, כמרחב חברתי, כבית, כהיסטוריה, כרעיון פילוסופי וכחידה פורמליסטית אמנותית. שניהם נולדו וגדלו במרחק של פחות מחצי שעה נסיעה האחד מהשני, במציאות וארץ אחת שהיא בעצם, לפחות שתיים. 

ציבי ופריד, אשר למדו במיטב מוסדות האמנות והציגו באין ספור תערוכות במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם, משקפים בעבודותיהם ובחייהם עניין עמוק בקשר עם "האחר", השואף ליצור ולחיות במארג אנושי משתנה ומתהווה של חברה משותפת, של סיפור משותף. 

החקר האמנותי, חברתי, ופילוסופי המשתקף מעבודותיהם קורה תמיד על רקע ובתוך המציאות הפוליטית הנמצאת לעיתים קרובות מדי, ביניהם, בינינו, כחומה. הם מטפסים, מסתכלים מעבר לסורג, שולחים מבט ויד, מטביעים את מהותם, כולל אהבתם, חרדתם ורצונם.

ברצפות, באדמה, בחי, בצומח ובאנושי; בכאפיות ובגדרות, בנופים ובמטוסים, באורנמנט ובגריד, באזורי הפוקוס ובדמדומי המעורפל; במודע והנראה, ובכל אשר תחתיו, הם יוצרים. כל אחד "האחר" של השני אך שניהם מקבלים על עצמם מעין מבט מעוף ציפור, מתבוננים ממעל ובעבודת נמלה ממשיכים להתכתב, לחבר ולשנות מציאות;
במופשט ובפיגורטיבי, בדיבור ובשיח; על  המזרחי והמערבי, על היהודי והערבי-פלסטיני, אבו שאקרה וגבע נוגעים בקיים המקומי. 

כאמנים, כמורי אמנות וחונכים מיתולוגים, וכאזרחים מודעים שואלים וחוקרים, פריד אבו שאקרה וציבי גבע מצליחים לשקף את ולהשפיע על: שדות האמנות, התרבות, והחברה בה אנו חיים. אכן השניים נדמה, כבר מעל שלושים שנה, כמו מלאכי ההיסטוריה, מתבוננים אל העבר ומדמיינים את העתיד. 

מירב פישר וענת לידרור
אוצרות התערוכה